שופטים ופסקי דין 

  "אע"פ שברור לי מעל לכל ספק כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו,הנני נמנע מלהרשיעו" רקע בשנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית ואושר בקריאה שנייה ושלישית. ההסכמה הרחבה שהחוק התקבל בה אינה משקפת את שקרה בשנים מאז שהוצע החוק ועד שקיבלה אותו הכנסת.ביסוד חקיקת החוק עמדה הצעת חוק משנת 1993 בדבר איסור הטרדה מינית על-ידי נותן שירות. ריבוי ההטרדות המיניות וחשיפתן הביא לידי הכרה שיש צורך בכלי חקיקה ייחודי שיסדיר את הסוגיה. הצעת החוק שהוגשה כבר בשנת 1993 עברה דרך ארוכה. רק בשנת 1998 הייתה לחוק. על-פי הצעת החוק, מטרתו לקדם את השוויון בין המינים, לתאם בין הגופים המטפלים במעמד האישה בישראל ולקדם כל פעילות למניעת אלימות נגד נשים. וכך נאמר בה: "החוק המוצע נועד להוקיע את ההטרדה המינית בכל הקשר שהוא ולגבי כל אדם. הצעת חוק זו באה להגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה, תוך חינוכו של הציבור הרחב לכיבוד הזולת. החוק אינו מתיימר לאכוף מוסר או להתערב ביחסים חברתיים מרצון, אלא למנוע מאדם לכפות את עצמו על מי שאינו מעוניין בכך, ובמיוחד כשהדבר נעשה תוך שימוש לרעה בעמדת כוח".מטרה נוספת,של קבוצות האינטרס, חשובה לא פחות, היא הקמת רשות מרכזית שתפעל להשגת המטרות שלמעלה באמצעות חקיקה ראשית. החוקרת תבחן את ההשפעות והגורמים שהיוו מנוף לחקיקת החוק בישראל בחקיקה ראשית. ואלה הגורמים המשפיעים: באמצעות בחינת הגורמים המשפיעים על קבוצות האינטרס לחקיקת החוק,החוקרת תסיק מכך כי ההשפעות להשגת מטרות קבוצות האינטרס נובעת מגורמים משפיעים יותר ואולי משפיעים פחות על השגת המטרות. 1. עניין ההטרדה המינית שהתעורר בארצות-הברית עם כניסתן של נשים למעגל העבודה;2. ההיבטים התרבותיים והעיסוק המשפטי - חוקים שהגנו מפני הטרדה מינית היוו מנוף לחקיקה ראשית משום שלא הייתה בהם הגנה מספקת;3. מגוון קבוצות אינטרס למען חקיקה ראשית.מהי חקיקה ראשית?-חקיקה ראשית הנה מסגרת עקרונית של כללי התנהגות המעוצבת על ידי הכנסת בתהליך של 3 קריאות ,קריאה ראשונה - קריאה שניה וקריאה שלישית. בתהליך החקיקה של חוק חדש בכנסת קיימים שלבים קבועים הנקראים "קריאות": קריאה ראשונה, שלאחריה מתקיים דיון באחת מוועדות הכנסת, ולאחר מכן קריאה שנייה וקריאה שלישית. שלבים אלה כוללים דיונים והצבעות. ההסבר לתהליך שהוביל לחקיקת החוק נעוץ בשני תהליכים קשורים זה בזה: בתהליך האחד נשים נכנסו למעגל העבודה בארץ ובארצות-הברית; הלך וגבר החיכוך בינן לבין גברים; התעוררה בעיית ההטרדה המינית; בארצות-הברית התעוררה פעילות ענפה של חוקרים ושל קבוצות אינטרס נגד התופעה; פעילים בישראל הושפעו גם הם.הרציונל שעומד מאחורי השפעתה של ארצות-הברית על הפעילים במדינת ישראל במה שקשור בחקיקה ראשית בא לידי ביטוי באמירתה של אורית קמיר שהשתתפה בייזום וחקיקה של החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית וחוקים נוספים לקידום נשים בישראל.: "המשפט האמריקאי מכיר את תופעת ההטרדה המינית מזה כעשרים שנה. רשימה של ד"ר מקינון, אשר הציגה את התפתחות הבסיס החוקי לטיפול בתופעה, לימדה אותי לחשוב על הטרדה מינית, וסייעה בעצות טובות ובתמיכה מוראלית בקידום חקיקת החוק החדש." (משפטים כ"ט תשנ"ח עמוד 2,). תהליך פמינסטי זה התרחש בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה העשרים,כאשר במסגרת הפעילות הפמינסטית של "הגל השני",מקובל לחלק את היסטוריה של הפמיניזם המודרני לשני "גלים": הגל הראשון היה ליברלי באופיו,והתאפיין בדרישה שנשים תזכינה בזכויות אזרחיות בסיסיות,הגל השני היה רדיקלי באופיו,ודרש מהפכה תרבותית עמוקה הרבה יותר.נשים נפגשו ב"קבוצות להעלאת המודעות" ושוחחו יחדיו על אודות חייהן. במהלך שיחות אלה הן גילו כי רבות מהן סובלות מתופעות דומות: גברים מציעים להן שוב ושוב הצעות מיניות אשר פוגעות בהן.עד שדנו בנושאים הללו וגילו שנשים רבות מתנסות בהטרדות מעין אלו,כמו הצעה,מגע,שימוש בסמכות לצורך שכנוע ליחסים אינטימיים וכו', כל אחת סברה שהיא היחידה הסובלת מתופעות אלו,אז הבינו שלא מדובר בתופעה פרטית,אישית או חריגה,ובוודאי שלא באשמתה של אישה כזו או אחרת,אלא בדפוסי התנהגות כלליים,אשר מפריעים לנשים ומגבילים אותן,ולכן ראוי להתייחס אליהם ברצינות,ואף להפעיל את מערכת המשפט לשם הוקעתם ומניעתם. בפסיקה האמריקנית, גם נשים שהגישו תביעה בבית משפט בגין הטרדה מינית טענו כי ההטרדה הפלתה אותן על בסיס מין. את תביעותיהן הגישו במסגרת סימן 7 לחוק זכויות אזרחיות. בית המשפט דחה את כל התביעות הראשונות. הוא קבע כי הטרדה מינית חמורה ככל שתהיה אינה אפליה על בסיס מין. השופטים הפדרליים קבעו כי כל הטרדה מינית היא אירוע פרטי, אישי, מבודד ויחיד במינו ואינו חלק מתופעה חברתית רחבה. הוסיפו השופטים וקבעו כי התופעה היא טבעית, נורמלית ובלתי נמנעת.החוק, קבעו השופטים, אינו יכול ואף אינו צריך להגן על כל פרט מפני האנשים הנמשכים אליו, אף אם הם נותנים למשיכתם ביטוי שאינו נעים למושא המשיכה.המסקנות שהסיקה אורית קמיר מן ההתייחסות בארצות-הברית לנושא ההטרדה המינית והלקחים שאפשר ליישם בארץ בעקבות מחקרה של מקינון הם שהשפיעו על עבודת מחקר זו של החוקרת. כלומר, מקינון בחנה איך האינטרסים החברתיים וההקשרים התרבותיים משפיעים על תפיסת השוויון ועל מעמדן של נשים - האם הן תוצר של דיכוי ואפליה? כמו כן מקינון בחנה את ההבדל בין התרבויות: לארצות-הברית התאימה ההתמקדות בשוויון, ואילו בארץ מתאימה יותר ההתמקדות בכבוד האדם וחירות והשימוש בחוק יסוד לצורך כך,מכיוון שהטרדה מינית מהווה נקודת ציון בהגנה על כבוד האדם בכלל וכבוד האישה בפרט.לענייננו,מעניין הקישור שמציע החוק בין כבוד האדם לבין ערך השוויון. הטרדה מינית,מבארים דברי ההסבר של החוק,מטרת החוק להגן על כבוד האישה ולקדם את שווינה על ידי מניעת הטרדה מינית.שוויון מתוך התייחסות מכבדת לצורכיהם הייחודיים של אנשים שונים המשתייכים לקבוצות שונות.. ההתרחשויות בארצות-הברית היוו נקודות מבט על נושא ההטרדה המינית, אך הן דרשו התאמה לתרבות הישראלית.כאמור אחד ההיבטים שבחנה מבצעת מחקר זה, הוא תהליך משפטיזציה של החברה הישראלית - התפתחה תרבות פוליטית של התנהגות דמוית יציאה, כלומר, "בשל אי-שביעות רצון של המערכת הפוליטית לייצר מדיניות ציבורית, הציבור מחפש גורמים חלופיים שיוכלו לספק החלטות, ומוצא אותם בגורמים המספקים החלטות באמצעות חוקים."(מזרחי ומידני,2003 )מזרחי ומידני טוענים כך: "החברה הישראלית מזהה את בית המשפט העליון כתחליף ראוי." (2003, עמוד 10) תהליך המשפטיזציה השפיע על הפעילים והובילם לראות בחקיקה את חזות הכול. תהליך חברתי-תרבותי זה הוא גורם מסביר מרכזי על-פי השערת מבצעת מחקר זה; לתרבות הישראלית קיימת השפעה על חקיקת החוק, ויש בכך כדי לתת לגיטימציה לחקיקה.החיבור בין מערכות ריכוזיות מאוד,פוליטיקאים ושלטון מרכזי, ובין המסורת שנותרה מימי המנדט הבריטי לצורך שימוש בדרכים חוקיות למחצה כדי לשנות מציאות מסוימת השפיע על התרבות הפוליטית בישראל השפעה מהותית (מזרחי ומידני, 2003). מבצעת מחקר זה,טוענת כי, המציאות שבה אפשרויות ההשפעה חסומות בפני הפוליטיקאים הובילה למצוא חלופה שתספק את "המוצר הציבורי". באמצעות יותר ויותר פניות מנסה הציבור ליצור מציאות חדשה בשטח. מציאות זו אמורה לאיים על הפוליטיקאים ולהוביל אותם למסד את המציאות על ידי חקיקה - אם על-ידי קבלה של ההסדר החוקתי החדש שנוצר ואם על-ידי הגבלתן של סמכויות בית המשפט העליון והגדרתן מחדש. הפנייה המוגברת לבית המשפט העליון גורמת ללחץ על פוליטיקאים לשנות את המבנה המוסדי ולהגיע להחלטות מדיניות. כלומר, אם הציבור אינו שבע רצון מהחלטות בית המשפט, הוא פונה לערכאות עליונות. הגדרה ברורה בנושאים מסוימים, כגון הטרדה מינית, במסגרת החקיקה הראשית, יש בה כדי לצמצם את האפשרות של פנייה לבית משפט עליון לצורך ערעור. אפשר לראות כי למרות ההצדקות הנורמטיביות הרבות לזכויות אדם, רבים המכשולים בדרך לעיגונן במסגרת מדיניות ציבורית. המכשולים אינם נובעים בהכרח מחוסר מודעות ציבורית לעניין, אלא הם חלק מגורמים מבניים שמשפיעים על כל התהליך של מדיניות ציבורית,כלומר תהליך קבלת ההחלטות בקרב הפוליטיקאים שלעיתים מבצעים את פעולותיהם על פי מידת הרווח האישי שלהם כתוצאה מנקיטת הפעולה. (מזרחי ומידני, 2003)השפעת המשפטיזציה על-פי היגינס (Higgins, 1994) מבהירה כי הצלחותיהם של הארגונים הלא-ממשלתיים בתחום קידום זכויות האדם ושמירתן מדגישות את כישלונם של הסדרים חברתיים מסורתיים שנשענו על התפיסה שאמנם אזרחים הם בעלי זכויות אבל החובה להגן עליהן היא תפקידה של המדינה, משום שרק המדינה יכולה להגן על זכויות אדם ורק על אלה של האוכלוסיות בתחומה. כלומר, המסקנה היא,כי היה צורך בעיגון ההסדרים החברתיים הללו על ידי חקיקה. החוקרת שביצעה מחקר זה,טוענת כי המצב בארצות-הברית עודד קבוצות אינטרס בארץ להוביל את חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית בהתאמה מלאה לתרבות הישראלית ומתוך הבאה בחשבון של חוקים שהגנו על מניעת ההטרדה המינית הגנה שאינה אופטימלית,הגנה הניתנת לפרשנות סובייקטיבית בעיני המתבונן,שאינה מתאימה דיה לתרבות זו. בפרק הבא תבחן החוקרת את נקודת מבטן של קבוצות האינטרס ובתוכם המשפטנים ואת דרך השפעתן על חקיקה ראשית, תבחן את סוגיית אפיונן של נשים בתור הכוח החלש וננסה להסביר על-פי אפיון זה את הובלת החוק על-ידן.קבוצות אינטרס ועיצוב החוקמה הגורמים המסבירים את עיצוב החוק? קבוצות אינטרס, פוליטיקאים, משפטנים ושדולת הנשים נוקטים שיטות פעולה מגוונות על מנת להשיג את מטרתם ולהשפיע על המדיניות הציבורית; איך גרם השימוש במגוון אסטרטגיות לחבירה של אינטרסים בין נשים לפוליטיקאים וביורוקרטים שהובילו לשיתוף והסכמה בעיצוב החוק?לעיצוב מטרות החוק הייתה השפעה על הציבור שנבעה מהאינטרסים שהיו לשחקנים, שהם פוליטיקאים,בירוקרטים וקבוצות אינטרס. נשים שנהוג לחשוב שהן הכוח החלש הצליחו להוביל את החוק למניעת הטרדה מינית בחקיקה ראשית. אשער כי הצלחתן נבעה מהעדר כוונה כנה של מקבלי ההחלטות בעת ההחלטה על המדיניות, השערה זו נובעת מכך, הסיבה הראשונה היא ,כי ביום ה-8 למרץ שהוא יום האישה הבינלאומי,קיבלה הכנסת בקריאות שניה ושלישית את החוק החדש.שנית,למחרת היום בו ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בעניין זוהר בן אשר,שהוא מקרה ציבורי שהיו חמורים ממנו. חוסר הבנה או הסכמה בעניין האינטרס המערכתי שבקידום נשים מביא לידי פסיביות מצד המעורבים, ומקצת מהפסיביות פירושה בפועל הוא הסכמה (מאור, 2001).הרציונל שלפיו יש רצון למקסם את יכולת ההיבחרות יכול להסביר את פעולותיו של פוליטיקאי בכל החלטה של מדיניות, ולכן לא נצפה מלכתחילה שמדיניות ציבורית תהיה אופטימלית במונחים של רווחה חברתית (דורון, 1986). את ההשערות בססה החוקרת על תהליכים שמתרחשים בשלטון המרכזי,החל בחקיקה וכלה באכיפה. התיאוריות בעניין בחירה חברתית ומדיניות סמלית יחזקו השערות אלו.מטרות החוק למניעת הטרדה מינית הן להעניק מידה מסוימת של כוח לנשים ולהוקיע הטרדה מינית בכל הקשר ואשר לכל אדם. מטרת החוק היא מניעתית - באמצעות הרתעה או באמצעות ענישה. החוק נועד לקבוע נורמות התנהגותיות חדשות בעקבות כניסתן של נשים לשוק העבודה. בפועל יש בחוק פרצות. רבין מרגליות טוענת בשנתון משפט העבודה: "... התשובה לשאלה המרכזית מהי הטרדה מינית היא חמקמקה"; מבצעת המחקר טוענת, כי יש בה משום מדיניות סמלית - ניסוח מעורפל של מדיניות הוא חלק מהאסטרטגיה שקבוצות אינטרס נוקטות כדי למקסם את הסיכוי שייבחרו.כמו כן האינטרס להוביל את החוק היה של שדולת הנשים ושל אקדמאיות, והן היו התורמות העיקריות להובלת החוק. "קבוצות אינטרס אלו לחצו על נשים בפוליטיקה כדי שישפיעו ויובילו את האינטרס הפרטי שלהן, אינטרס שלא בהכרח ישקף את רצון העם ואת מעורבות הציבור, אינטרס שיתאים לקבוצה מסוימת בחברה, אך קבוצות אחרות בה לא בהכרח ירצו בו". (ישי, 1987) .על-פי תיאוריית הבחירה החברתית (דורון, 1986), אנשים רציונליים מבצעים חישובי עלות/תועלת על מנת למקסם את האינטרס האישי שלהם בתנאים מבניים מסוימים. מבצעת מחקר זה משערת,על סמך תיאוריית הבחירה החברתית, כי שינוי שיווי המשקל בין קבוצת האינטרס לפוליטיקאים נבע מתחושת החובה של הפוליטיקאים, בהיותם נציגי העם, להצטרף לנושא ערכי וחברתי שקשור בהטרדה מינית ולתמוך בו תמיכה אידיאולוגית וערכית. על מנת למקסם את קולותיהם, הפוליטיקאים חושפים צדדים חיוביים באישיותם, כלומר הם תומכים בדבר ערכי ומוסרי - בכבוד האדם (ישי, 1986).השחקנים השונים - משפטנים, ועדות המורכבות מפוליטיקאים, תעשיינים, נשים מנעמ"ת וויצ"ו - ניסחו את החוק למניעת הטרדה מינית ניסוח המאפשר פרשנויות אחדות; כלומר, הם הציעו רפורמה סמלית לקביעת מדיניות, מבלי לבדוק את הקצאת המשאבים ליישום מדיניות, את הקצאת הסמכויות לשחקנים שאמורים להניע את השינוי ולאכוף את המדיניות ואת הרטוריקה הטבועה ביעדי המדיניות המצוינים בחוק. מאור (2001) מגדיר רפורמה סמלית "מדיניות אשר נועדה לפתור בעיות חברתיות ונכשלת במתן פתרון אפקטיבי לבעיות אלו". אלדר וקוב (2000) מתארים מדיניות סמלית תיאור דומה: "הצהרות מדיניות ללא תפוקת מדיניות ממשית".הרכיבים הסמליים בעיצוב המדיניות כללו ניסוח מעורפל של המטרות. למשל, בסעיף 7 לחוק נאמר כי מעסיק נושא באחריות בנזיקין, אלא אם נקט "אמצעים סבירים". מה הם אמצעים סבירים אלו? מה אינו נחשב הטרדה? למרות ניסיון המחוקק להגדיר הגדרה מפורטת מהי הטרדה מינית, אע"פ כן ,טבען של הגדרות הוא שייוותרו בתחום אפור. כי קשה להגדיר מראש כל מה שייחשב התייחסות מבזה או משפילה במה שקשור במינו או במיניותו של אדם וכן מה הם היעדים ומסגרות הפעולה בתחום זה,הדבר נתון להערכתו של כל אדם באשר הוא. עוד משערת החוקרת,על סמך פסקי הדין בנוגע להטרדה מינית, כי מסרים לא-בהירים גרמו למבצעי המדיניות לפרש פרשנות שונה מזו שהתכוון לה המחוקק. כמו כן שיערה החוקרת כי קובעי המדיניות הציגו כלפי חוץ מדיניות אטרקטיבית כובשת על מנת לעצב את תדמיתם בחברה ולזכות בתמיכתן של קבוצות אינטרס. אין שיטה בחקיקה ואכיפה, יש מערכות של אנשים ולא מערכת של מדיניות, וזו התוצאה של מדיניות סמלית (מאור,1997 - 2000). התיקונים בחוק לא הניבו את הפרות המיוחלים, בין השאר מכיוון שעצם הצגת ההטרדה המינית בחוק לא שונתה. היא נותרה חלקית, מעורפלת, תלושה ומאוד לא זמינה. כך קרה שלמרות כל המאמצים והכוונות הטובות, נותרה בעיית ההטרדה המינית לא-מטופלת במסגרת המשפט הישראלי. היועצים המשפטיים של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת הדגישו בפני חברי הכנסת כי סוגיית ההטרדה המינית בכללותה, מחוץ להקשר יחסי העבודה שבה, מטופלת בסעיפי חוק העונשין. עו"ד בנזימן מדייקת ביותר באמרה בזהירות כי בחוק העונשין כלול תיאור של כמה עברות שאפשר לכנותן הטרדה מינית, שימוש לרעה בכוח המשרה, בקשת שוחד מיני, תקיפה מינית וסחיטה באיומים.(פרוטוקול ישיבת הועדה למעמד האישה יוני 2001) לרשימה זו אפשר להוסיף עברות שלפי ההגדרה הן עברות מין, כגון אונס ומעשה מגונה, אבל אף אחד מתיאורי העברות אינו אוסר הטרדה מינית ככזו ואינו עוסק בהיבטיה המיוחדים של התופעה, ומשום כך אינו יכול להתמודד עמה. רק במקרים ספורים בסעיפים אלו יכולות לחול הגדרת ההטרדה מינית ואחת ההתנהגויות האסורות. אבל גם בהם היה הטיפול חלקי ומקרי מדי, ובוודאי שאין בכוחו לשנות נורמות התנהגות נפוצות. ומשום כך יש צורך בחקיקה ראשית.עד השנים האחרונות לא נתנה מערכת המשפט הישראלי את דעתה לשאלה מהו הערך המרכזי העומד בבסיס המשפט והחברה בישראל,לשם עמידה במגילת העצמאות,לשם ביסוס הערכיות שלנו כעם בעל תרבות ונורמות חברתיות שלעד יקוימו. ציונות, הגשמה, חלוציות, צדק חברתי, שוויון, מיזוג גלויות, תקומה יהודית, שלום, ביטחון - כל אלה וערכים רבים נוספים היו נדבכים מרכזיים ובלתי-נפרדים מן האתוס התרבותי של החברה הישראלית והן פגות ונעלמות. עם הזמנים השתנה משקלם, והם מצאו ביטוי במשפט הישראלי. כבוד האדם וחירותו היה לערך מרכזי של שיטת המשפט. ממנה הוא עושה את דרכו במהירות אל עבר האתוס התרבותי ישראלי שאיננו נשמר. ,התרבות, הנושאת אופי ברוטלי,מעז,חסר מעצורים,החברה המושפעת מתהליכים פנימיים של קבוצות שונות בחברה זו הדרך המובילה למשפט בו קיימים חוקים אבל לא יכולה להיות להם את אותה התוצאה כאשר פני החברה משתנים.,ייתכן שבארצות-הברית היה נכון שהגדרת ההטרדה המינית תכלול את עניין הפגיעה בערך השוויון. לעומת זאת בישראל, לדעתן של קבוצות האינטרס, נכון להציג שההטרדה המינית פוגעת בראש ובראשונה בכבוד האדם וחירותו. אמנם אין בכך פתרון מושלם, משום שכבוד האדם וחירותו נחשבים ערכים אינדיבידואליסטים במידה רבה, והם עלולים להסוות את אופייה החברתי המדכא של הטרדה מינית, מיניותה של אישה יכולה וצריכה להיות עבורה מקור להנאה,עוצמה ומימוש עצמי,ההתייחסות מינית לאישה,כאשר היא מעונינת בכך,הנה חיובית ורצויה.ואולם התייחסות לאישה כאל אובייקט מיני כאשר היא אינה מעונינת בכך-משפילה אותה כשם שהתייחסות גזענית משפילה אדם שחור בצפון אמריקה.על-פי רוב הנשים בחברה, אבל גם ערך השוויון היה אינדיבידואלי סטי עד שפותח בכיוונים נוספים. לכאורה אפשר להניח לבתי המשפט לפרש חוקים ספציפיים, כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לפי הנוסח הרואה בהטרדה מינית פגיעה בכבוד האדם וחירותו, אבל גישה זו, אף שהיא אפשרית, אינה אופטימלית.מכל האמור עולה, לדעתן של נשים שהיוו קבוצת אינטרס, כי הדרך הרצויה ביותר להתמודד עם תופעת ההטרדה המינית במשפט הישראלי היא חקיקה ראשית למניעת הטרדה מינית בכל תחומי החיים. לפי ההגדרה בחקיקה זו, ההטרדה המינית היא בראש וראשונה פגיעה בכבוד האדם וחירותו. עוד אפשר לצרף ולפרט בחוק התנהגויות ספציפיות שהן הטרדה מינית. רשימה כזו צריכה להכיל את כל סוגי ההטרדה ולהקיף את כל הנושאים הקשורים בהטרדה. עליה להיות ברורה והחלטית דיה כדי למנוע פרצות שיזמינו פרשנויות שונות מאנשים שונים. הרשימה צריכה להכיל את מגוון סוגי ההטרדה המינית שהוכרו בעשרים שנות הניסיון האמריקני בתחום זה. כמו כן דרושה הפקת לקחים לטובת חקיקה יסודית ומקיפה יותר. כיוון שהטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, בחירות, בשוויון ובפרטיות, הרי שערכים חברתיים אלו ראויים להגנה מפורשת והחלטית במסגרת החוק הפלילי (קמיר, תשנ"ח).לאור כל האמור לעיל, מצאו לנכון נשים מובילות לעורר סערה ציבורית בעניין אפליית נשים ולהציע חוק שיגן עליהן מפני הטרדה מינית, במקום שהדבר ייעשה באמצעות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוקים מקיפים אחרים. ההצעה הוגשה מטעם חברות הכנסת יעל דיין, דליה איציק, נעמי בלומנטל, תמר גוז'נסקי, נעמי חזן, סופה לנדבר, ענת מאור ומרינה סולודקין. הובילה את יוזמת החקיקה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת יעל דיין ממפלגת העבודה. נוסף על חברות ועדת הכנסת וחבריה שקדו על מלאכת יצירת החוק משפטניות ומשפטנים רבים, ובהם רחל בנזימן משדולת הנשים, גלוריה ויסמן, דן אורנשטיין, דליה איש שלום, מירב ישראלי ודרורה נחמני ממשרד המשפטים; מיכאל אטלן ממשרד העבודה; אתי בנדלר, היועצת המשפטית לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת; אפרת נחמני מן הפרקליטות צבאית; פרופסור רות בן ישראל מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב והגברת אורית קמיר מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. החוק התקבל,בתאריך 08 למרץ 1998, בקולותיהם של 18 חברות וחברי כנסת נגד קולו של חבר כנסת אחד בלבד. קבוצות האינטרס העיקריות היו קבוצות נשים, השחקניות הן מתחום הפוליטיקה, הן מקבוצת העילית של המשפטנים והן מקבוצת שדולת הנשים. כולן טענו כי בבעיית ההטרדה המינית במקומות העבודה יש משום מחסום לחוק שוויון הזדמנויות, והנפגעות העיקריות מכך הן נשים. לעתים עובד נאלץ להשלים עם הטרדות, לעבוד באווירה קשה ובלתי-נעימה או לפעול ולהסתכן בתוצאות העלולות לנבוע מהתנגדותו למעשה ההטרדה. המתנגדים להכללתה של ההטרדה המינית בחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה היו הארגונים הכלכליים והתאחדות התעשיינים. הם הציעו לטפל בסוגיה במסגרת חוק העונשין. את ועדת העבודה והרווחה ייצג מר י' גטניו ואת התאחדות התעשיינים ייצגו ח' ישראל ומ' הילב. עמדתם הייתה קצרה והחלטית. הם טענו שהנושא אינו שייך לתחום יחסי העבודה ושצריך להפוך את ההטרדה המינית לעברה שלא בהקשר של אפליה. חבר הכנסת שקיבל עליו להיות פרקליטו של השטן היה י' שמאי מוועדת העבודה והרווחה. חברי הכנסת האחרים שהשתתפו מדי פעם בפעם בישיבות ועדת העבודה והרווחה הביעו תמיכה באיסור על הטרדה המינית. ההכרעה שהטרדה מינית היא עברה פלילית נבעה ככל הנראה מן העמדה שהציבור הישראלי אינו רואה בהתנהגויות התנהגויות אסורות אלא אם הן בגדר עברות פליליות וכי ממילא התביעה היא בעלת שיקול הדעת להחליט נגד מי להגיש כתב אישום בגין הפרת האיסור בדבר הטרדה מינית (קמיר, 2000).סקירה זו מביאה את דרך ראייתה של כל אחת מהקבוצות השונות השותפות להובלת החוק ואת ההשפעה שיכולה להיות לחוק על המערכת שהוא מייצג.חקיקה שאינה מוגדרת הגדרה חד-משמעית ושהבנתה נתונה לכל מיני פרשנויות מובילה אותנו לעניין השפעתה של המשפטיזציה בארץ ולדיון בהשפעת התרבות על הובלת חוק בחקיקה ראשית. ביבליוגרפיה 

• אליאור, ר.2000 . "נשים במציאות הישראלית". קובץ מאמרים בתוך התשמע קולי? ייצוגים של נשים בתרבות הישראלית,עורכת יעל עצמון,מכון ון-ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד,תל-אביב,42-82.
• אלמוג, ח.2000 ,"מי מפחד מפמיניזם",ירחון נעמת,גיליון 62,מאי 98,ת"א.
• בן ישראל, ר.1998,שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה,כרך ג,פרק 10:הטרדה מינית בעבודה,האוניברסיטה הפתוחה,ת"א.
• דולב, י. 1999,"החוק למניעת הטרדה מינית",מדריך למעבידים על המצב המשפטי,משאבים גיליון תשנ"ח,4-28, ת"א.
• דורון, ג.2000,"אסטרטגיה של שופט + פשרה כאסטרטגיה + מבוא לקבלת החלטות" ,אינטרנט, גוגל, ניהול.
• דורון, ג.2000, "קבלת החלטות בתנאי משבר",אתר אוניברסיטת בן גוריון,1-.
• דורון,ג. 1988א. פוליטיקה רציונלית בישראל.תל אביב: רמות.
• דורון ,ג.1988ב.להחליט ולבצע: פרקים במדיניות ציבורית.תל-אביב: כיוונים,.
• ישי,י. 1986,קבוצות אינטרס בישראל (מבחנה של דמוקרטיה),א',ת"א ,עם עובד.
• כהן ,ב.2000. "אל תהיי מוטרדת",פורטל הבריאות הישראלי,אינטרנט.
• מאור, מ.2001 ,"קידום נשים בשירות המדינה1997-2001 לאור גישת יישום מדיניות",בטחון סוציאלי 61 ,127 ,ירושלים.
• מזרחי,ש.ומידני,א.2003,"מדיניות ציבורית וזכויות אדם",פוליטיקה,10, 9-23ירושלים.
• סלע,מ.2001, "דת ומדינה בישראל",IRAC ,1-22,אינטרנט.
• עצמון,י.2001, התשמע קולי? ייצוגן של נשים בתרבות הישראלית,

מכון ון-ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ הארצי המאוחד,תל-אביב.

• פינטו ,ע.989 ,בחינת הקשר בין התנסויות לבין הערכה אובייקטיבית,עבודת מ.א. אוניברסיטת ת"א .
• קרמינצר,מ.2000,בית המשפט הגבוה לצדק ועיצוב מדיניות ציבורית,אוניברסיטה עברית,המכון הישראלי לדמוקרטיה,י-ם.
• קמיר, א.1998,"מי מפחד מהטרדה מינית"?,ירחון סניגור,19,אוקטובר.
• קמיר, א.תשנ"ח," איזו מין הטרדה? האם הטרדה מינית היא פגיעה בשוויון או בכבוד האדם?",משפטים כ"ט,317 .
• קמיר, א.תשס"א,"תגובה- בחזרה אל 'כשאת אומרת לא - למה את מתכוונת?, שערי משפט ב(3), י-ם.
• קמיר, א.2002,פמיניזם,זכויות ומשפט,מהדורה 1,הוצאת האוניברסיטה המשודרת,משרד הביטחון,י-ם.
• שקד,ר.2001,"החוק למניעת הטרדה מינית ויישומו בשירות המדינה",בתוך פשעים ואכיפת חוק בישראל: בין המחקר לשטח,בעריכת אריאלה שדמי ולוי עדן,הוצאת צ'ריקובר,ת"א.
• רבין מרגליות,ש. 2000,"מי מוטרד מהטרדה מינית בעבודה"?,שנתון משפט העבודה ז',155 .
• תמיר, י.2000,עובדות על מעמד האישה בישראל,פרוטוקול 148.י-ם.

 1.Catherine A.MacKinnon,1987.Sexual Harassment,its First Decade in Court,in Feminism Unmodified:Discourses on Life and Low,Cambridge. 2. Higgins,R.1994.Problem and Process:International Law and How We Use it. Oxford:Oxford University Press,pp.39-46 .3.Mizrahi,S.(2000), Special Interests in the Process of Policy Making:The case of Water Policy in Israel,Working Paper.BGU. 4.BARAK A.1992,individual difference correlates of the experience of sexual harassment.